אני עדי.

נולדתי וגדלתי בהוד השרון (מלבד רילוקיישן קצר בניו יורק).
אני אמא ליובל, עומר וארבל (2 בנות ובן), נשואה לעודד שרק אלוהים יודע איך נשאר איתי כל כך הרבה זמן. 
תחושת השונות ליוותה אותי מגיל צעיר.
שנים חשבתי שזו התלישות של הרילוקיישן, מאוחר יותר גיליתי שזו אחת מתופעות הלוואי של מתנת הקשב והריכוז.
את הקריירה התעסוקתית שלי התחלתי בגיל 15. עבדתי בארגונים גדולים ומכל ארגון למדתי תהליכי עבודה והעשרתי את סל הכלים שלי.

כשסיימתי את התואר השני ביעוץ ארגוני (מה שאף אחד לא האמין שיקרה) החלטתי שמכאן אני לומדת דברים רק בשביל הנפש.
כאלה שעושים לי טוב.

כמה שנים אחר כך, הרגשתי שהמסגרת הארגונית לוחצת עלי.
יצאתי לעצמאות פעמיים בתוך 3 שנים ככה בשביל שיהיה מגוון (בכל זאת, מתנת קשב).
שנים לקח לי עד שהבנתי שהשאלה "מה עושה לי טוב" תהיה מפתח חיי.