יש רגעים שאני שואלת את עצמי מה אני עושה פה.רוב הזמן אני ממש יודעת. מחוברת פנימה, מודעת, סוג של סופרוומן כזו שהחיים לימדו אותה להיות מחושלת וחזקה. זה לא שגדלתי עם סיפור חיים קורע לב. סה"כ ילדה רגילה (בכורה) בשנות ה-80.ילדה שיושבת בכיתה והמחשבות נודדות. אני זוכרת את עצמי בגיל בית הספר היסודי יושבת בחדר שלי בבית … המשך לקרוא גם סלעים נשברים